הרבה איילה מירון סמואלס

​

וירוס הקורונה יגבה מכולנו מחירים כבדים. בטווח הקצר, הדרישה לבידוד, ביטול אירועים והתכנסויות, ביטול נסיעות ואירוחים- כל אלה ישבשו את חיינו ויחייבו אותנו לחשוב "מחוץ לקופסה" בתכנון השגרה והיציאה ממנה. ההיבטים הכלכליים של ההתגוננות מן הווירוס הולכים ומחמירים ועם קריסתה של תעשיית התיירות והפנאי, צמצום והגבלה של חלקים נרחבים מציבור העובדים, רבות ורבים עלולים ליפול לתוך מעגל העוני. לכל אלה יהיו השלכות חברתיות שעוד קשה לשערן.

אני חוששת, שבנוסף למחירים אלה של המגיפה נגלה עם הזמן צלקות אחרות שהווירוס ישאיר. התביעה להתבודדות והסתגרות תקשה במיוחד על אנשים החיים לבדם, על חולים ועל אלה הנוטים לדיכאון. אבל גם החברה כולה תושפע, כנראה, מן החשדנות המופנית קודם כל לזרים. העולם הפתוח עזר לנו לפגוש אנשים ותרבויות שונים משלנו ועודד פתיחות, הבנה ואמפתיה. בעולם סגור יותר ועני יותר עלולים הקסנופוביה, הלאומנות והאדישות החברתית להתפשט. 

מה ניתן לעשות?  לעמוד מול הזרם העכור ולעשות את המיטב. 

עלינו למלא את הוראות משרד הבריאות, כמובן. אבל - הבידוד לא צריך לגדוע קשרים חברתיים ונכונות לעזור לאחרים. בטוחני שאלה הנמצאים בבידוד ישמחו לקבל שיחות טלפון. אפשר גם לשאול: מה חסר לך? אולי אני יכולה להביא משהו מהמכולת? מבית המרקחת? להוציא חבילה מהדואר עבורך? אולי לסייע בהסעה של מישהו מהמשפחה שאינו בבידוד? אולי להביא מרק חם ולהניחו בפתח הבית, עם דרישת שלום חמה עוד יותר. יש ודאי הרבה דברים שניתן לעשות כדי לעזור, בלי להפר אף אחד מכללי הזהירות.

​

כתבו לחבריכם, לשכניכם, ולרב או רבת הקהילה שלכם שנכנסתם לבידוד! בקשו עזרה! אני ואחרים נמצא את הדרך לחבר בין מי שצריך סיוע למי שיכול לסייע.

ביחד נשמור על הרוח הקהילתית ונמצא דרכים חדשות לקיים את מצוות הערבות ההדדית. בשביל זה אנחנו כאן.